תודה רבה, תודה על זכות הדיבור. שמי טלי הרן מתנועת אמא ערה, אימהות ללוחמים. אני אמא ללוחם בסדיר, לוחם בחטיבת חי"ר. אני רוצה להתייחס לסעיף שדיברו פה עליו הרבה, סעיף 26ד. שמדבר על דחיית שירות. לדעתי המושג דחיית שירות זה בעצם מכבסת מילים לביטול שירות, לפטור משירות. לבואו לא נשרת. אני אספר לכם מה זה דחיית שירות אמיתית בציבור שלנו, המשרת. כשהבן שלי שחגג עכשיו בחנוכה יום הולדת 21 ונמצא עכשיו בקורס קצינים. היה בעזה והיה בג'נין והיה גם בלבנון. ומשרת עם כל הלב וכל הנשמה, כי כך הוא גדל בבית. כי זה גם מה שאני ואבא שלו עשינו וסבא שלו, שלחם ביום כיפור והולכים אחורה לכל האוכלוסייה שלנו.

אוקיי. אז הוא היה בשנת שירות. דחה שירות. הצבא נתן לו אישור לדחות שירות בשנה כדי שהוא ישרת עוד שנה לפני השירות הצבאי את המדינה שלו. והתנדב בעמותה מדהימה שעובדת עם נוער בסיכון בקצה הכי קצה של הסיכון. והגיע 7 באוקטובר, הוא היה בשנת השירות שלו. וכמה חודשים לתוך המלחמה החליטו שלוקחים אותו לצבא לפני הזמן. הוא כבר היה עם תאריך שירות לשנה אחרי, דחיית שירות אמיתית. לא דחיית שירות של מכבסת מילים של החוק הזה. ואחרי כמה חודשים אמרו לו חביבי, יש מלחמה. בבקשה, אתה מתגייס לפני הזמן. באמצע שנת השירות. משאיר את העמותה עם הילדים בסיכון בקצה הכי קצה שיש. בלי בן שירות שנותן להם שם מענה מאוד חשוב. תבוא לצבא. הילד נקרא לדגל. הגיע. אנחנו, ההורים שלו, האנשים בעמותה אמרו בואו נפעיל קשרים, בואו נראה, נדבר עם הצבא, ננסה. צריכים אותך פה, יש לנו פה נוער במצוקה שצריכים את העזרה שלך. לא. אמא ואבא ואנשי עמותה, אמר 'בשום אופן לא. יש מלחמה וקראו לי ואני הולך לצבא'. וזה מה שקרה. זאת דחיית שירות אמיתית ולא מכבסת מילים של חוק שכולו מכבס פה איזה שהוא - - -

- - - שפוגע בכל הציבור שלנו.